שובו של בוב דילן

השחר עלה. א. התעורר ושפת קפה שחור. האוויר נקי ונעים. רוח קלה על הסיפון. הספינה שלנו כמעט ואינה זעה. א. החליט לספר לי, כי נ. עדיין לא נעור משנתו,על ההופעה האחרונה של בוב דילן, שאינה נמחקת לו מהתודעה. זה היה ביוני 2006 בעיר פורט ווין , אינדיאנה.א. המתוק, החבר הכי קרוב שלי,מספר,כדרכו, בדרמטיות ולכן חובה להקשיב לו בשקט ובסבלנות. מומלץ לקרוא לאט ובסבלנות כי א. יש רק אחד. והוא אאא.

  להמשיך לקרוא שובו של בוב דילן

חלומו-פוליס

ירח עומד מעל. ואני נזכר בשלושה ספרי חלומות שריתקו אותי. היה זה בתקופה לא קלה כלל ועיקר- כשלא אפשרו לי להפליג ולא הפסיקו להעציבני – ואני חש שאין זה המקום להעלות תקופה זו על הכתב לאחר שקברתיה בטוריה (עם כל הפריטים הנוגעים לה ) מאה אמות באדמה. את סידור התפילה שקיבלתי עם הטבעת שמי כמתנה נתתי לערבי יפואי לאחר שהבנתי כי הוא מעולם לא קרן "הקורן" הזה ונדמה לי שעכשו הכל נפלא יותר. התחושה ירדה לתהום נשייה כמו צל עובר. ומאז אני רק מתפלל טוב יותר ועם סידור מאיר יותר ומואר יותר ,חלומותי בהירים ויפים יותר, ואינני רוצה להיזכר בריקבון העבר.

מומלץ: לחפש את האושר לא במקום חשוך.

כמי שאוהב ים ואת הסיפון אני מבקש להמליץ, ידידי ואהובי: להשליך מהספינה את הדברים המכבידים כדי שהספינה שלנו תנוע יותר מהר (לעניין הטיפול במטענים כבדים מכבידים ומחליאים (במקרה שלי) אני ממליץ מאד לקרוא את חוות דעתו של ג'רום ק. ג'רום בספרו הנפלא "שלושה בסירה אחת מלבד הכלב" בתרגומו המוער של דני קרמן ).

  להמשיך לקרוא חלומו-פוליס

עוזבים את נמל קורקמז

מים, תמיד, עושים לי תחושה נעימה של אושר קטן. משהו נעים. זה נמל נפלא אחרי היום הקשה והמעיק, ונהדר גם בבוקר, לפני היום מלא האתגרים. אבל יש להזהר בהם, שלא יהיו חמים מדי ולא קרים מדי. טבול והופס… קפוץ החוצה.

שאול טשרניחוסקי , משורר שמשרד החינוך הוציא אותו מתוכנית הלימודים, הסעיר את ליבי מאז ומעולם בכמה משיריו, אבל באחד מהם (לא "אילאיל") הוא הרגיע אותי מאד. הוא כתב את השיר במקום ששמו
BAS DES BIOUX
ותוכלו לקרוא את השיר כולו בספר שיריו שיצא לאור בלייפציג בשנת התרפ"ב ( 1922 ) או בקובץ השירים שיצא בשנים האחרונות ועולה, לצערי הרב, ים בכסף.

  להמשיך לקרוא עוזבים את נמל קורקמז

יופי, מפליגים

“טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ, כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל” (משלי כ”ב, 9)

לד. , נמל הבית שלי באהבה רבה

ספינתי מפליגה , בוקר בוקר וערב ערב, לנמל אחר. טרם עלייתי על הספינה אני בודק היטב את ההגאים, עובר עם עיני על הסיפון ומתקדם לעבר ראש התורן. מישיר מבט אל הקיטון הזעיר ונזכר כי הנחתי במקרר בקבוק קטן של “למונלו”, שהכינותי בחדר הכביסה בביתנו, צנצנת זיתים שכבשנו, גבינת עזים שהכין חברי ניסים בכר ממבשרת ירושלים, ולחם שחור ורך להפליא. כקליפת אגוז ספינתי ביקום. ואני , כמו אדמירל לרגע מצביע אל האופק, נזכר בדקות הקשות של ימי בראשית, מפעיל את המצלמה שלי, ובהינף יד נפרד מן הנמל שאליו אשוב עם בוקר או עם ערב. הכל תלוי איך נרגיש. מזג האוויר, אתם יודעים, מתחיל בשמיים. קולומבוס אהובי אולי הביט אל השמיים טרם גילוי אמריקה ואמר : שימני כחותם על ליבך ואולי לא. אני לשם בטחון נטלתי עימי את קפטן ניקי (בצילום) ואת בני אהובי, איתמר ( בשבילכם, א.,כי הוא אוהב לשמור על פרטיותו). ילדותי ,עמר ואבייה,מעדיפות את ערוץ “לולי” לתינוקות ושיעורי ג’אז. ההחלטה לרכוש את הספינה ולצאת למסעות אלה היא של רעייתי ד. , מלאך הבית שלנו, וכל שייכתב כאן שלה בבחינת “שלי ושלכם – שלה הוא” (נדרים נ, ע”א).

More…

שמנו לנו למטרה להפליג לערי השמחה . הנה על כך כבר אמר מורי ורבי איטלו קלווינו בספרו האלמותי “מסע אל הערים הסמויות מן העין” :

“תכונתה המיוחדת של העיר הדמיונית זוֹרָה היא, שכל מי שראה אותה פעם, שוב לא יוכל לשכוח אותה. אבל אין היא מטביעה בזיכרון כל רואיה מה שמטביעות ערים אחרות הראויות שיזכרו אותן, דמות של עיר יוצאת דופן. סגולתה של זורה היא בכך שהיא נחרתת בזיכרון על כל פרט ופרט שלה, בסדר הרחובות זה אחר זה ושל הבתים שלאורך הרחובות ושל הדלתות והחלונות אשר בבתים, אף כי אין אלה מציגים לראווה איזה יופי או ייחוד… עיר זו, אשר אינה נמחקת מהזיכרון, הינה כמו שלד או רשת שבין קוריה יכול כל אדם לשבץ את הדברים שהוא רוצה לזכור: שמות של אישים מפורסמים, סגולות, מִסְפָּרִים, סיווגים של צמחים ומתכות, תאריכים של קרבות חשובים, מזלות וכוכבים, חלקים של משפט. בין כל פריט של מידע וכל נקודה שעל המסלול, הוא יכול למצוא קשר של קרבה או ניגוד, אשר ישמש לו מזכרת בכל רגע.”

א’ קאלווינו, הערים הסמויות מהעין, תל-אביב 1984, עמ’ 20.

ואני יודע, כפי שכל אחד ואחד מכם יודע כבר, כי החיים רחוקים מכל דמיון

ועולים על הדמיון. הדרך, רק הדרך מלאת המשמעות, שווה את החיים האלה כי בסוף הדרך אתה מגיע לנמל מבטחים. הנה תראו את יוליסס.הגאון ד”ר יורם ברונובסקי זצק”ל תירגם בעבורנו מיוונית את א י תָ קָ ה` (1911) שיר מאת CONSTANTINOS KAVAFIS מי שיקרא לאט , באחריות, ויפנים , יבין כי יש משהו ביווני הזה שהוא בעיני רבים ממבשרי המודרניזם בעולם השירה.וכמה מילות רקע : איתקה – אי קטן בים היוֹני. מלכהּ הקדום אודיסאוס השתתף במלחמת טרויה. משעורר שם את חמת האלים, הוטל עליו להפליג במשך עשר שנים בדרכו חזרה לממלכתו. איתקה הייתה נגלית לעיניו בדרכו ומשהתקרב אליה בספינתו – הייתה נעלמת. הרפתקאותיו ותלאותיו מתוארות באודיסאה להומרוס.
השיר : כי תצא בדרך אל איתָקָה שְאַל כי תֶאֱרַך דרכך מאוד מלאה בהרפתקאות, מלאה בדַעַת אל תירא את הלַסטריגונים ואת הקיקלופּים [מפלצות מיתולוגיות] אל תירא את פוסידון המשתולל. לעולם לא תמצאם על דרכּךָ כל עוד מחשבותיך נישאות, ורגש מעולה מפעים את נפשך, ואת גופךָ מנהיג. לא תיתקל בלַסטריגונים ובקיקלופּים ולא בפוסידון הזועם, אלא אם כן תַעֲמידֵם לפניךָ נפשךָ. שְאַל כי תֶאֱרַך דרכך מאוד כי בּבְקָרים רבּים של קַיץ תיכָּנס בחֶדווה, בִּפליאה רבה כל כך אל נְמֵלים שלא ראית מעולם. בתחנות מסחר פיניקיות תעֲגון תקנה סחורות משובחות לרוב, פנינים ואלמוגים, ענבר והַבְנֶה ומינים שונים של בשמים טובים. עליךָ לבקר בהרבה ערי מצרים ללמוד, ללמוד מאלה היודעים. וכל הזמן חֲשוב על איתקה כי ייעודך הוא להגיע שָמָה אך אל לך להחיש את מַסַעֲךָ מוטב שיימָשך שנים רבות. שתגיע אל האי שלך זָקֵן עשיר בכל מה שרכשת בדרך. אל תצַפּה שאיתקה תעֲניק לך עושר. איתקה העניקה לך מסע יפה אלמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך, יותר מזה היא לא תוכל לתת. והיה כי תמצאנה ענייה – לא רימְתה אותך איתקה וכאשר תשוב ואתה חכם, רב-ניסיון תוכל אז להבין מה הן איתָקות אלה.
על הסיפון נשמעים קולות של תחילת הפלגה. הקפטן מעט מתוח, כדרכו טרם הפלגה, ואני, כדרכי, זחוח משהו. א. , כדרכו, מעלעל בספר.ואני מביט לעבר הים , האופק הרחוק, ונזכר במי המעיין הקרירים שאולי נגיע אליהם ואולי לא, נזכר בלוויתן הגדול שמעבה הים הוא לו בית, ומתבונן אל השמיים באושר גדול.