פרשת נשא: ברכת כהנים

 אין אדם שלא קרה פעם בחייו שלא ברך את ילדיו אפילו בלב.והנה באה בפרשה זו, פרשת נשא, ברכת כהנים שהיא נשיאת כפיים, ואנו אומרים בה: יברכך ה' וישמרך , יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. אומר רבי נחמן מברסלב ב"מגילת הסתרים" שלו כי ביום שבו יבוא המשיח כל העמים יאמרו דבר ה' ובוודאי ובוודאי יאמרו ברכת כהנים, אני מאמין. זוהי הברכה שכדאי לשאת מדי יום ביומו על בניכם ובנותיכם , לומר על עצמכם, על המטופל שלכם, על כל אדם בישראל או בעולם, וגם אם עשה רע אולי יעשה טוב. זה עוזר לי ואולי יעזור לכל אחד.

  להמשיך לקרוא פרשת נשא: ברכת כהנים

קובלאי חאן מרקו פולו וגב’ נורמה

רק ירדנו באיי בוראנו מזרחית לונציה אמר לי אל"מ (מיל.) שלמה טל כי גב' נורמה תפיל את כולם כאן. אמר ולא איכזב.

להמשיך לקרוא קובלאי חאן מרקו פולו וגב’ נורמה

מפליגים לאיתקה ושורדים

אני מכיר משהו או משהי בעולם הזה שרואה את עצמו/ה כאודיסאוס כרוב גיבוריהם של בלזאק או סרוייאן מה"קומדיה האנושית" שלהם שהחלה באיתקה והסתיימה בדרך ארוכה וקשה  של החיים.
אבל כשאומרים איתקה המדובר גבירותי ורבותי באי בים היוני סמוך ליוון שספינתנו עברה עליו בדקות אלה. זה אי קטנטן ששטחו לא יותר מ-180 קילומטרים רבועים ויש בו אולי 3000 יוונים שחלקם שותים אוזו ואחרים שוברים צלחות בלי לרקוד.ומכאן החל אודיסאוס את מסעיו המיתולוגיים.

מכאן צאו ולימדו עד כמה מתעתעים החיים שנראה לעיתים שאהבה גדולה היא עצומה עד שאתה מגלה את פישרה והיא קטנטונת וחסרת משמעות וכי החיים הם כה ארוכים אבל הם יכולים להסתיים בשנייה. אדם חש שכשהוא מטיס מטוס סילון מסוג, נאמר, פנטום אז הוא מלך העולם והו..פ הוא נופל ממטוס באמצע הלילה ונעלם כמו אנטואן דה סנט אכזופרי ("הנסיך הקטן") . ומי שאומר שהחיים הם יותר חזקים הוא בעיקר טיפש כי החיים אינם חזקים או חלשים הם בלתי נתפשים והם נשלטים על ידי בורא עולם שהוא החזק מכולם.

יחד עם זאת , לאמנות יש את היכולת הזאת לברוא מתוך אי קטן כמו איתקה איי מחשבה ותרבות ענקיים כמו האיליאדה והרבה הרבה לפני כן את התנ"כ שהיא יצירה אלוהית.

הדרך, בוודאי, ההפלגה, היא החשובה מכל ולא התחושה המתעה של המיתוס שנילווה אליה כמו קצף על המים, כמו צל עובר, כמו הבל שנותר לשבריר שנייה על חלון.

תשאלו את קונסטנטידוס קוואפיס.

  להמשיך לקרוא מפליגים לאיתקה ושורדים

מורבייה &מורנטה, הסרסור והשטן

הדוחה והמושך כאחד , גבול התיאור הספרותי, מתחיל בעיניים. הנה כך מציג זאת הסופר האיטלקי ואיש השמאל אלברטו מורבייה במירב ספריו וכך מציגה סיטואציות דומות רעייתו הראשונה אלזה (המלכה) מורנטה בעלת "אלה תולדות" ו"האי של ארתורו" ואלמנתו הסופרת דאצ'ה מרייאני בספריה.

 דקה לפני שאני נוחת בספינת "ההפלגה לערי השמחה" בנמלי איטליה הנפלאים, בוונציה אהובתי ובוורונה של שייקספיר ו"רומיאו וז'ולייט", ראוי שנזכיר דבר אחד קטן: הגבול בין תאווה ותשוקה לבין דחייה ושנאה הוא דקיק מאד ואין להלחץ או לחשוש מנוכחות השטן בספרות אלא לזכור כי האדם והשטן נולדו יחדיו והם יצירי אלוהים.

הספרות האיטלקית מציגה זאת בצורה הנפלאה ביותר בעיקר בשל המסורת רבת השנים של כתיבה  שהפכה להיות נשוא הערצתו של מוליד "הולדת הטרגדיה" פרידריך ניטשה שבה נקבע שהאמנות חייבת להציג את המכוער והיפה בדרך שהינה האסתטית מכולן, האמנות.

להמשיך לקרוא מורבייה &מורנטה, הסרסור והשטן

פונס הזכרן

 אין הרי גבול לגבולות הזכרון, יאמר לך בעל הזכרון הפנומנלי בעולם, ואני נזכר במורי למחשבת ישראל הרב ד"ר אלכסנדר אבן חן שנוהג לומר : אינסוף ספרים מחכים על המדפים שנקרא אותם ומי יכול לזכור את כולם. הוא, חביב הרוח הזה, איננו מוסיף, מטעמי ענווה, שתי שורות משירו של יהודה עמיחי: "שהר הזיכרון יזכור במקומי,/ זה תפקידו…שכולם יזכרו, כדי שאוכל לנוח"

תחת זאת הוא מזכיר לי את "פונס הזכרן", סיפורו המאלף של חורחה לואיס בורחאס, שאותו קרא בנערותו בבואנוס איירס, ארגנטינה. וגם אני קראתי אותו כאן בתרגומו הנפלא של יורם ברונובסקי והוא לא נגמר טוב, הפונס הזכרן הזה.

אני מת לדבר בהפלגה זו על הזכרון , שהוא כמו יבלת בקצה הרגל, ואני מקווה שבסיום ההפלגה היא תעלם לפחות בחלקה, עוד לפני שמשהו כאן יטבע, הרבה לפני שנעגון בנמל פיריאוס, כי הזכרון, עושה רושם, עומד לעלות על גדותיו, דווקא בימים חמים אלה.

להמשיך לקרוא פונס הזכרן

פאריס בשירים

ז'ק פרבר, משורר צרפתי בן המאה העשרים, שר פעם כי פאריס האמיתית איננה באיל סנט לואי או בפונט נאף על הסיין אלא בשירים. ואני אוהב לאמץ כל פעם מחדש את הגישה הזאת, לאחר שהייתי בה עם היחידה. שנים קראתי את שיריו , אולי עוד מהתקופה של המופע הקברטי של שנות השבעים "יאוש יושב על ספסל", משירי ז'ק פרבר בכיכובם של צילה דגן יאיר קלינגר ודני מסנג אבל תמיד תרגמתי אותו בתוך ספריו כך לעצמי כדי שאחוש כי הוא קצת ישראלי והוא לא כי הוא פאריס האמיתית

להמשיך לקרוא פאריס בשירים

פרשת השבוע : אחרי מות קדושים אמור

נהוג לומר את הביטוי "אחרי מות קדושים אמור" בבחינת אם היה המת שלפנינו חטא אזי יש לזכור לו את הדברים הטובים. זה העניין אבל אני מבקש לדון בעניין זה לאו דווקא במות אלא בחיים שמשפט זה דורש לנו.

להמשיך לקרוא פרשת השבוע : אחרי מות קדושים אמור