בעקבות יעקב שבתאי וגיבוריו בתל אביב

היוצר הנפלא יליד הארץ יעקב שבתאי הילך עלי קסם מן הרגע הראשון ששמתי על יצירתו יד , כששרתי ביחידת תותחנים בצפון הארץ, בסוף שנות השבעים. מאז אני לא מפסיק לקרוא בו, החל בפזמוניו שהולחנו ( כמו "אהובתי לבנת צוואר" ו"לפנות ערב" שקרוי בפי כל "בין ברושים" ) ועד מחזותיו (עשר מחזות כתב בחייו שיצאו לאור בחלקם ), תסריטיו ( יעקב שבתאי כתב את "עיניים גדולות" בכיכובו של אורי זוהר ) ותרגומיו (מאידיש ,למשל), וכמובן ספר סיפוריו "הדוד פרץ ממריא" (שיצא לאור בהוצאת ספרית הפועלים) ועד שני הרומנים שלו, "זיכרון דברים" שהוכתר בפרס ברנשטיין בחייו של שבתאי, ועד "סוף דבר" שיצא לאחר מותו, ופרק ממנו ראה אור, בחייו, עם הקדשה למשורר עוזר רבין, ב"סימן קריאה" (10) , ונשא אז את השם "בסוף החורף".

אינני מדריך טיולים, ולא מדריך תיירים, ולא מדריך למטיילים. אני לוקח בידי את האנשים שאני אוהב לסיפורים והספרים שאני אוהב ולמקומות שבהם , אולי, התחוללו העלילות. כך אני מתייחס לכך. ובמקרה של שבתאי – זה לקחת ביד את הדברים האהובים ביותר לעיר שהייתה לי בית שנים ארוכות והיום כבר לא.

 

להמשיך לקרוא בעקבות יעקב שבתאי וגיבוריו בתל אביב