יין גיאורגי ללא פילטר

לחברי כאח לי, לאורי דיקובסקי, איש שכולו לב
היין הגיאורגי אינו זוכה למחיאות כפיים סוערות כיון שהוא מגיע מאזור שהוא פחות מיובא מאזורים אחרים בעולם. והצער שלי הוא צער אמיתי כי היין הזה הוא יין מופלא בטעמיו.


יצא לי לשתות מהיין הזה כמה וכמה וכמה פעמים והוא יין נפלא.
אני רוצה להתמקד בשלושה סוגים של יין וכהל שאני מכיר מתוך למעלה מחמש מאות סוגי ענבים שונים שנפוצים בגיאורגיה.
בבית היין של גוצ'ה איחקיטדזה בטביליסי אפשר לאתר את מרבית הסוגים. בסימטה של רחוב אבחזי מספר 27 אפשר להכנס למרתף קטן שבו מוחזקים יינות מכל האזורים בגיאורגיה.
היין הגיאורגי הינו משפחה של יינות מכל הסוגים שמרביתם מתוקים או חצי מתוקים ואף יבשים. יש אדומים ויש לבנים.
המקום שבו מוחזקים היינות הם מה שקרוי מראני – מקומות לשמירת היין בתוך קנקנים גדולים. ויש יינות שנושאים את השם הזה. את היין החזיקו בעיקר בקנקנים עשויים חמר וחתומים בשעווה.
מרבית היינות נקטפים ומיוצרים בקחאתי, אזור במזרח גיאורגיה שבו שני אזורי גידול . האחד – תלאווי והשני קווארלי. אבל יש יינות שנקטפים ומיוצרים באזורי כארתלי, אימרתי, רצ'ה-לצ'חומי , סוונתי תחתית ואבחזיה. האומה הגיאורגית אוהבת יין ומטפחת אתוס יין ומי ששתה יין גיאורגי יאהב אותו יותר מאשר יין מולדבי (שגם אותו שתיתי והוא בעיני איכותי פחות מהיין הגיאורגי).
אצל גו'צה במרתף יש יינות אדומים יבשים וחצי יבשים וכן יינות לבנים חצי יבשים ויבשים לגמרי.
ביינות האדומים אפשר לפגוש את המתוק חלקית מסוג : חוואנצ'קרה וקינצמרוואלי.
יש יינות שנקברו באדמה בתוך חרס, קוואברי, והם בעלי טעם פרותי מאד ויש להם יותר טנין (תחושה שונה בלשון שהידענים מכנים אותה "עפיצות"). כשהם מועברים לבקבוקים הם מונחים בשכיבה ואז מתקבלת איכות טובה מאד במידה והטמפרטורה מפוקחת.
זה מדהים שבאזור זה של הקווקז יש חמש מאות סוגי גפנים שמייצרים יינות שמשתלבים בתבשילים ובאירועים המתאימים.
המלחמה בין רוסיה לגאורגיה הובילה להפסקת יצוא היין מגיאורגיה לרוסיה וכן של המים הפלאיים ממעיינות בורג'ומי. היום, אומרים לי, היחסים בין המדינות השתפרו אבל היצוא עדיין מקרטע. לישראל הוא לא מגיע מטעמי כשרות למעט לחנויות של רוסים בישראל.
אני רוצה לתת חוות דעת על שלושה סוגי יינות ושרף אחד , צ'צה.
יין חצי יבש , מוקוזני ( לא מפולטר)


יין מוקוזאני הינו יין שאפשר להשיגו במחוז קחאתי במזרחה של גיאורגייה. דרך היין הזאת מפיקה יין שהינו יין פירותי מאד אך יבש דיו למאכלי בשר.
הבקבוק הינו של 750 מ"ל וגוצ'ה איחקיטדזה מגדל את הענבים והיקב של המשפחה הוא הבית של הענבים הללו.
הצבע של היין הוא אדום חזק מאד וכשמוזגים אותו לתוך כוס גבוהה ורחבה אפשר לראות סימנים של היין בצידיו. הענבים ממש מלטפים את הכוס בצבע אדום דם.
מי ששתה את היין הזה יכול לגלות בו טעמים רבים של אדמה פורייה וגבוהה ואני לא זוכר ששתיתי יין באיכות כזאת , בערך הזה ובמחיר הזה. ברור שאפשר לשתות יינות יקרים יותר ויקרים יותר אבל במקרה הזה עבור המחיר שאתה משלם אתה מקבל יין נפלא.
יין חצי מתוק , חוואנצ'קרה


ליין הזה, ששתיתי בליל שבת עם חברים, יש טעם של עוד.
הוא עשוי מענבים אדומים והוא עובר עיבוד איטי ובסיומו הוא מפולטר ומועבר לחביות אלון. הבקבוק שלי הוא קו –פרודוקציה גאורגית-איטלקית. משהו דומה לאיטלקים ולגיאורגים: החיים הטובים.
זה יין של דזרט אבל יש לו עפיצות רעננה ונפלאה. מומלץ בחום.
יין קרח


זה יין קינוח שמופק מענבים שקפאו בעודם על זמורות הגפן. מי הענב קופאים והסוכרים והמוצקים האחרים אינם קופאים. לאחר סחיטת הפרי הקפוא חלקית נוצר יין מרוכז ומתוק.
יין הקרח הוא יין הדזרט הכי כיפי שיש.
בארצות כמו קנדה וגרמניה זה יין יקר ובגיאורגייה פחות והוא לא פחות טעים. לעניות חיכי יותר.
והענב קופא באורח טבעי ולא מוקפא.
בגיאורגיה כתוב על הבקבוק : יין קרח. EISWEIN שמו בגרמניה.
צ'צה


לאיטלקים יש גראפה שנעשית מקליפות ענבים שהותססו שנית. לגראפה יש טעם שמנקה ארובות. ככל שהיא איכותית יותר כך הסתימות עפות מהשיניים מהר יותר.
לגיאורגים יש צ'צה. הביתית הכי טובה והיא עושה עבודה נהדרת.
אגב, היא קיימת בכמה טעמים ואני אוהב את הרגילה ללא עשבי תיבול למינהם.
אז, ככה : כוסית צ'צה , פיסת לחם גיאורגי אפוי, ואחר כך יין אחרי יין עד ליין הקינוח והחורף יהיה נהדר.

מאת: NATHAN ROI

משפטן שמתמחה בתחום המקרקעין בעיקר; הסטוריון בעל שני תארים בהסטוריה ובפילוסופיה (בהצטיינות יתרה); כותב נאומים ורעיונאי; כותב ביוגרפיות; רוצה לכתוב דוקטוראט במדעי היהדות וללמד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *