יהונתן גפן
Sunday, 31 בAugust 2008זו רשימה שאינה מוקדשת ליהונתן גפן יבדל”א או לאייבי נתן ז”ל אלא לבן שלי, שהרי אדם קרוב אצל עצמו, וזוהי אחת מן ההטבות שאתה יכול להעניק לעצמך כשאתה בעל טור מקוון. המשך »
זו רשימה שאינה מוקדשת ליהונתן גפן יבדל”א או לאייבי נתן ז”ל אלא לבן שלי, שהרי אדם קרוב אצל עצמו, וזוהי אחת מן ההטבות שאתה יכול להעניק לעצמך כשאתה בעל טור מקוון. המשך »
הרצח הנפשע של הפרח המקסים – רוז , תינוקת שנולדה אדם מאושר ומתה מוכה על ידי הסבא האיום שלה בידיעת אמה המטורפת ולאחר שהתעללו בה בצרפת טרם ש”הוסגרה” לידי רוצחיה המשפחתיים, מעלה תהיות אינספור על ההיסטוריה שנכתבת כאן ועכשיו ואיננה מציגה את החיים האמיתיים של “שולי החברה”, הילדים הקטנים והקשישים.
כשאדם סוגר שנה ומתחיל חדשה הוא נשען לאחור ונזכר באהבה של השנה החולפת. ואני, נאמן למשוררת וויסלבה שימבורסקה-זוכת פרס נובל,מצטט ואומר על כך:
אהבה מאושרת האם זה הכרחי ? /הטעם הטוב והתבונה מורים לשתוק על אודותיה/כעל שערוריה מהרבדים העליונים של החיים/
(קטע משירה של של וויסלבה שימבורסקה שנושא את השם אהבה מאושרת ותורגם על ידי רפי וויכרט)
כמה מילים על יוון קלאסיקל.
יש לי בספריה שלנו תקליטור אחד שמביא אותי לעולמות אחרים והוא פחות פופולרי מכל תקליטור שיש לכם בספריה ובגלל זה אני אכתוב עליו. רק בגלל זה ובגלל הכותרת של הבלוג שבסיומו תוכלו להבין הכל. אם תרצו.
ימים אלה , שבהם אני שוכב חולה בביתי, מנוצלים היטב להשלים קריאה בכמה ספרים חשובים ואחד מהם “אפולוגיה על ההסטוריה, מקצועו של ההסטוריון” שנכתב על ידי ד”ר מארק בלוך שנרצח על ידי הגסטפו בשנת 1944, ונחשב בעיני רבים לתיאורטיקן של ההסטוריה.
תְּפִלָּה / יוכבד בת-מרים
בְּדִמְדּוּמֵי עֶרֶב עִם עֵשֶׂב, עִם עָלֶה,
כְּאֶבֶן אֶת רֹאשִׁי אַנִּיחַ,
אֲפַזֵּר לָרוּחוֹת שַׂעֲרוֹתַי לְעַטֵּף
כָּל סִרְפָּד וְקוֹצֵי הַשִּׂיחַ.
פֶּן תִּרְאֶה יַלְדָּתִי וְתִתְאַו לָגֶשֶׁת
אֲלֵיהֶם בְּרֶגֶל מְתוּנָה,
וְתִפְרֹשׂ רֹך כַּפּוֹת יָדֶיהָ לְתֻמָּהּ
אֶל לַהֲבַת אִשָּׁם הַצְּפוּנָה.
אֶת כֻּלְּכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם אֲבַקֵּשׁ, אֲחַנֵּן:
שִׁמְרוּהָ מִפֶּגַע, מִצָּרָה!
בְּעַד אַחַת צִפֹּרֶן אֶצְבָּעָהּ הַקְּטַנָּה
אָנֹכִי, אָנֹכִי כַּפָּרָה.
מתוך הספר שירים, ספרית פועלים, 1963
הדי ההתפוצצויות בטיבליסי, בירת גרוזיה, העירו אצלי את האהבה שלי לאומה זו, שהצמיחה את גדולי אמנות השירה של ימי הביניים, בליבו של הקווקז הסוער בין הים הכספי לים השחור.
ההתעניינות שהולכת וגוברת בפילוסופיה של היהדות מובילה להתפוצצות של מידע והגות פילוסופית שהבולטים שבה, בסוף המאה ועשרים, הינה של עמנואל לוינס (אירופה), אברהם יהושע השל והרב סולובייצ’יק (ארה”ב), ישעיהו לייבוביץ (ישראל). דווקא בתשעה באב יש מקום לדון בכך. ואולי בהבט אחד, מחשבתו של לוינס על הנאציזם, בהיותו אדם צעיר, בשנת 1934. המשך »