חנוכה במאה שערים
זה כמה שנים אני הולך בסמטאות ירושלים המערבית, בערבי החנוכה, כדי להתבונן בחנוכיות שמונחות בפתחי הבתים, באכסדראות, בפינות המטונפות, שמוארות לפתע באור יקרות.
אלוהים, אמר המשורר הצרפתי שארל בודלר, מתגלה בעיקר בשלוליות וביבים.
השבוע הלכתי עם ילדים בני ארבע וחמש שנים כדי שיראו מקרוב את אור היקרות.
והנה מה שלא אמרתי לקטנים בימים אלה שבהם רבנים נבערי דת מעוררים מדנים ועוברים על האמור במקורותינו הקדושים : “הווי מתפלל לשלומה של המלכות שאילולי מוראה איש את רעהו חיים בלעונו”. (אבות, ג ב) .
אלה הנוראיים שבין אזרחי המדינה שלא ראיתי אותם מעולם עונים בנאום גלוי לכהן הדת הגדול של המזרח התיכון – השיעי חסן נסראללה.
אלה הנוראיים שבין אזרחי המדינה שלא ראיתי אותם מעולם מגיבים לדברים הנוראים שאומרים כהני הדת של עזה, שחגגו מלאת 22 שנה ל”חמאס”.
אלה, ורק אלה, מעוררים בלב של צעירים נבערי דעת, מבולבלים עד אימה, בישיבת הר ברכה, מדנים.
הצעירים האלה סבורים שסגנו של אלהים הוא הרב שלהם. והוא סגן מפקד חצי חולייה מצומצמת שמחפה לאחור בכדורי עץ ומעורר מדנים, ומלהיט יצרים, ומחליש את עמו, ועובר על “הווי מתפלל לשלומה של המלכות שאילולי מוראה איש את רעהו חיים בלעונו”.
הדת היא הסם להמונים , יאמר מאו צה דון, אם יקום לתחייה.
ואני , סנדלר נכדו של סנדלר, אומר לכם שעם הפרזיטים האלה צריך לגמור את הסיפור : לא רוצים להיות חלק מהמדינה לא צריך אבל אל תקבלו כספי ביטוח לאומי, פנסיה , חוק בריאות חינם.
ויש שמבלבלים את המוח שהטובים הם בני ישיבות.
עם כל הכבוד ראיתי את מפקד “גבעתי” בעבר, השור המועד הזה, שניהל ופרק את המפד”ל.
יש יוצאי דופן , אבל הבטלנים רודפים אותם, כי הרי ממילא אין להם מה לעשות : הם נהרגים באהלה של תורה ורודפים את מי שאינו חושב כמוהם. מנוולים ברשות התורה.
אבל זה כלום .
הרמטכ”ל או מי מקציניו שמופקדים על אכיפת חוק וחנוך לא פוצים פה ומצפצפים אף ש”עת לעשות לה’ – הפרו תורתך”.
שתיקת הטלאים בעיצומה.
אבל הם לא ינקו מן השתיקה הזאת וגם אנחנו לא ננקה ממנה, כי נשלם להם משכורות עתק בפנסיה תקציבית עד סוף ימיהם אף שהם שותפים להרס החברה הישראלית.
חנוכה שמח
מריץ FireStats