מוזיאון תהילים

משה צבי ברגר, צייר יהודי דתי בשנות השמונים המאוחרות לחייו ואף יותר, הוא מן הציירים שמשאירים אותך עם טעם של נשמה יתרה.
הגלריה שלו , בחצר של בית הרב קוק בירושלים, לפני הכניסה לבית אנה טיכו, היא גלריה קטנטנה עם נשמה גדולה.

תוכלו למצוא שם ציורים של כל אחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.

זו עבודת חיים שמבוססת על ההסבר המפורט של רבי משה קורדוברו ( פרדס רימונים ). השימוש הוא בשבעה צבעי הקשת הקבליים. כמה מהתמונות תוכלו לראות כאן
http://www.oketz.com/30.html

הכניסה הייתה חופשית אך בזמן האחרון בשל העובדה שאין הוא מקבל סיוע כספי מן המוסדות הוא גובה שבעה ₪ לכניסה אבל שווה להגיע לפינה הקטנטנה הזאת. אני אוהב את האיש הזה, ואת הפינה שלו, והנה המלצתי.

“קפיצת הדרך” של היחוד והיעוד

  

ראש הממשלה ושר הביטחון ד.ב.ג  נשא, ב- 6/4/1950 , נאום בפני הקצונה הבכירה של צה"ל בשם "יחוד ויעוד". מכאן צמחה התיזה – יחוד ויעוד, שמתגלגלת כמטבע לשון, פושטת צורה ולובשת צורה, אך תובעת, לפני כל דיון, ניתוח ארכיאולוגי – לשוני. ואחריו, בדיקת הדינמיות של הצירוף הזה שהפך למטבע לשון לא ברור די צורכו בשל הליך החילון שעבר. מכאן קצרה הדרך להבנתו ובניית הדרך הראויה שיבור לו האדם.

להמשיך לקרוא “קפיצת הדרך” של היחוד והיעוד

מכתב לאהוד בנאי

 נעים זמירות ישראל אצל מטובו לילדיו והותיר לא מעט לאהוד בנאי. שאיש זה דולה זה שנים צלילים מקוריים, שילוב של דרום וצפון מזרח ומערב, ואני מודה לו במכתבי זה בהזדמנות חגיגית זו שגיליתי עוד חובב אהוד בנאי, גיל ליטמן, שבימים אלה מלאו לו חמישים שנות.  

להמשיך לקרוא מכתב לאהוד בנאי

גנבי דעת ליטאיים

ימים אלה , שבהם אני שוכב חולה בביתי, מנוצלים היטב להשלים קריאה בכמה ספרים חשובים ואחד מהם "אפולוגיה על ההסטוריה, מקצועו של ההסטוריון" שנכתב על ידי ד"ר מארק בלוך שנרצח על ידי הגסטפו בשנת 1944, ונחשב בעיני רבים לתיאורטיקן של ההסטוריה.

להמשיך לקרוא גנבי דעת ליטאיים

מסעי

 יש לי ידיד אחד, רוני שמו, שראה בחייו כמה דברים והחליט לכתוב אותם. שמחתי כי אלה מעשים נפלאים, דברי אלוהים חיים. הנה בפרשת מסעי של השבוע אומר הקב"ה למשה רבנו שעליו לכתוב את מסלולי חייו, מסעי, כדי שיוכל להעצים את הניסים שנעשו לבני ישראל.

להמשיך לקרוא מסעי

רחל

בליבה של ירושלים, בסמטה מרחוב הנביאים, היכן שהעיר המערבית מסתיימת ומתחילה העיר המזרחית, עומד בית הרב אברהם יצחק הכהן קוק שמשקיף על חצר ובה באר סתומה. כאן, בחצר זו, הסתובבתי, בימי בדידות, וחיפשתי את יעקב אבינו, שיבוא ויסיר את האבן מעל לבאר ומי תכלת יפרצו ממנה.

להמשיך לקרוא רחל

שמחת פורים

בנדיקטוס דה שפינוזה, הכופר היהודי הנודע שאתר הוותיקן מקדיש לו מקום מכובד אף שמעולם לא המיר דתו חו"ח, מסביר ששמחה באה רק ממקום רוחני ולא ממקום גשמי. מומלץ לכל אחד לקרוא את מאמרו – מאמר על תיקון השכל שתורגם יפה על ידי מורי המנוח, פרופסור נתן שפיגל זצ"ל.

אבל מה לנו שפינוזה הכופר אם יש לנו את הרבי מפיאסצנה שלרגל פורים של שנת התר"צ כתב דרשה לפרשת תצוה על פורים ובה הבהיר כי שמחה הינה רק רוחנית שבה אדם שמח מעל למה שהוא זקוק לו ואז גופו כגופו של אותו ילד, תינוק, ששמח מעבר למה שהוא זקוק וגופו קליל, כי נשמתו עולה והופכת נשמה יתרה . זהו יופיה של השמחה היהודית.

להמשיך לקרוא שמחת פורים

הפלגה לעיר הפוגרום

נדמה לי שהיה זה בבוקר שלאחר הטבח הנורא בישיבת מרכז הרב שנזכרתי בסיפור שסיפר חיים גורי יבדל"א על ביקורו בביתו של חיימק'ה לבקוב זיכרו לברכה ביבנאל, לאחר מלחמת יום הכיפורים כמדומני, בעת שניחמו אבלים, נהרג טייס בן משפחה.ואחדים ישבו ומררו בבכי וקמה הסבתא המבוגרת ממקומה , אישה שראתה מלחמות בגליל התחתון ובארץ ישראל, וגערה: להפסיק לבכות, מה הוא מת בפוגרום? הקטע הזה שראה אור גם בספרו של חיימקה לבקוב (בכתיבתו של רזי ממט) "שלום על הרובים" עושה את האבחנה בין המקומות שבהם יש לבכות בדומייה ובהם יש לבכות בקול גדול, לקרוע קריעה גדולה.

על צעירי מרכז יש לבכות בכי נורא כי הם מתו בפוגרום במדינת ישראל הריבונית וטוב אם יקראו כמה ממנהיגינו כעת דווקא את "באזני ילד אספר" לאורי צבי גרינברג.

להמשיך לקרוא הפלגה לעיר הפוגרום

עקידת יצחק

המשנה במסכת תמיד פרק רביעי מציגה את הדרך שבה עקדו טלה: "לא היו כופתין את הטלה אלא מעקדין אותו. מי שזכו באברים , אוחזים בו. וכך הייתה עקדתו , ראשו לדרום ופניו למערב וגו'".

 מי שיש לו מחשבה וויזואלית נתקף בחילה, חרדה, תחושה רעה. קל וחומר כאשר הוא מדמיין את הדרך שבה עקד אברהם בן ה-140שנה את בנו בן ה-40, יצחק. ניסיונו המזעזע, העשירי, של אברהם אבינו בן ה- 140, עומד במרכז סיפרו ההגותי החדש של החוקר הרב ד"ר אלכסנדר אבן חן, חוקר בכיר במכון שכטר למדעי היהדות מיסודה של התנועה המסורתית בארה"ב. הספר יצא לאור בסדרת "יהדות עכשיו" (ידיעות אחרונות).

ספרו של ד"ר אבן חן איננו עוסק בהלכות שחיטה אלא בעניין הפילוסופי שקדם למעשה , בא במהלכו, ומה שבא אחר כך. לרגע, אין הוא מהרהר אחרי מעשי האל אלא רק אחר מעשיו, עולמו הפנימי, של האדם האברהמי, האיש העוקד את בנו למען… (ולא השלמתי את הפסוק כיון שאנו ממשיכים לעקוד את בנינו , שנה אחר שנה, בשביל מטרות לאומיות –כפי שאנו מכנים את המטרות הללו- למשל ) וזאת בסיועם של פרשנים ראשונים ואחרונים.

להמשיך לקרוא עקידת יצחק

השבוייה

סיפורי פולין של ש"י עגנון מכתביו המוקדמים הילכו עלי קסם רב עוד לפני שהכרתי את קובץ סיפוריו של מרטין בובר "האור הגנוז", מבחר מסיפורי חסידים. אבל כשבאתי להדריך, בפעם הראשונה, בקרקוב שבפולין, שאלתי את המדריך הפולני היכן ביתה של אסתר המלכה, המאהבת של קז'ימיר הגדול, מלך פולין.

להמשיך לקרוא השבוייה