"קפיצת דרך": צפת, קורדוברו, קארו, אלקבץ,עגנון,ברגר

(לידידי, הסופר אברי הרלינג שסיפוריו הינם "קפיצת דרך" מלאת חסד)

מעשה בזקן אחד , בעיירה קטנה שבפולין, שהייתה לו עז. והייתה שבה אליו ודדיה מלאים בחלב עם טעם גנעדן. ביקש מבנו שילך אחריה כדי לראות היכן היא רועה.והנער תפס בחוט שהיה קשור אליה והלך עימה,דרך מערה ארוכה, "שעה או שעתיים, יום או יומיים", לאן שהובילה אותו , עד שיצאה,ערב ליל שבת, בעיר הקודש צפת שבארץ ישראל.

והנער המופתע פנה לעוברים ושבים, שדיברו בלשון הקודש מסתמא, שעברו לידי פתחה של המערה:

"… היכן אני ומה שם המקום הזה ? אמרו לו , בארץ ישראל אתה וסמוך לצפת אתה.תלה הבחור עיניו למרום ואמר :ברוך המקום ברוך הוא שהביאני לארץ ישראל. נשק עפרה וישב לו תחת העץ….עד שהוא יושב ומתבשם בקדושתה של ארץ ישראל שמע כרוז: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה, וראה בני אדם כמלאכים מעוטפים בסודרין לבנים וענפים של הדסים בידיהם וכל הבתים מאירים בנרות הרבה. הבין מדעתו שהגיע ערב שבת עם חשיכה ואין בכדי שיחזור"

להמשיך לקרוא "קפיצת דרך": צפת, קורדוברו, קארו, אלקבץ,עגנון,ברגר

“קפיצת הדרך” של היחוד והיעוד

  

ראש הממשלה ושר הביטחון ד.ב.ג  נשא, ב- 6/4/1950 , נאום בפני הקצונה הבכירה של צה"ל בשם "יחוד ויעוד". מכאן צמחה התיזה – יחוד ויעוד, שמתגלגלת כמטבע לשון, פושטת צורה ולובשת צורה, אך תובעת, לפני כל דיון, ניתוח ארכיאולוגי – לשוני. ואחריו, בדיקת הדינמיות של הצירוף הזה שהפך למטבע לשון לא ברור די צורכו בשל הליך החילון שעבר. מכאן קצרה הדרך להבנתו ובניית הדרך הראויה שיבור לו האדם.

להמשיך לקרוא “קפיצת הדרך” של היחוד והיעוד

מכתב לאהוד בנאי

 נעים זמירות ישראל אצל מטובו לילדיו והותיר לא מעט לאהוד בנאי. שאיש זה דולה זה שנים צלילים מקוריים, שילוב של דרום וצפון מזרח ומערב, ואני מודה לו במכתבי זה בהזדמנות חגיגית זו שגיליתי עוד חובב אהוד בנאי, גיל ליטמן, שבימים אלה מלאו לו חמישים שנות.  

להמשיך לקרוא מכתב לאהוד בנאי

לוינס

 

 

 

ההתעניינות שהולכת וגוברת בפילוסופיה של היהדות מובילה להתפוצצות של מידע והגות פילוסופית שהבולטים שבה, בסוף המאה ועשרים, הינה של עמנואל לוינס (אירופה), אברהם יהושע השל והרב סולובייצ'יק (ארה"ב), ישעיהו לייבוביץ (ישראל). דווקא בתשעה באב יש מקום לדון בכך.  ואולי בהבט אחד, מחשבתו של לוינס על הנאציזם, בהיותו אדם צעיר, בשנת 1934.    להמשיך לקרוא לוינס

מסעי

 יש לי ידיד אחד, רוני שמו, שראה בחייו כמה דברים והחליט לכתוב אותם. שמחתי כי אלה מעשים נפלאים, דברי אלוהים חיים. הנה בפרשת מסעי של השבוע אומר הקב"ה למשה רבנו שעליו לכתוב את מסלולי חייו, מסעי, כדי שיוכל להעצים את הניסים שנעשו לבני ישראל.

להמשיך לקרוא מסעי

הערות על אברהם אבינו

אברם אבינו, זה הזקן שקראוהו "אבי האומה", זכה לשמו ממאמיניו, שהרי הוא אב רם, הכי גבוה, וגובהו בא לו מאחר והיה הראשון שהאמין באל אחד, בטרנסנדנטיות שלו, ואמונתו באה לו מכליותיו, מתוככי תוכו. ומה הוא היה בסך הכל?  בעל באסטה של פסלונים באיזשהו מקום בצפון עיראק, חור בשם חרן.

להמשיך לקרוא הערות על אברהם אבינו

פילון האלכסנדרוני

 תתפלאו,

שנת 40 לספירה הייתה שנה קשה ליהודי העולם. כל כך קשה עד שפילון  האלכסנדרוני החליט לצאת ביחד עם משלחת יהודים לארמונו של הקיסר הרומי קליגולה כדי להתחנן שיבטל את הוראתו להציב את פסלו בבית הכנסת היהודי של אלכסנדריה.

להמשיך לקרוא פילון האלכסנדרוני

יומן פרובאנס (6)

חולה כליות, והוא בן 38 שנים, פרש לו, לפני ארבע מאות שנה, מישל דה מונטיין, לחווילתו בדרום צרפת, ומאז לא מפסיקים להעריצו. האיש, שהמציא את המונח מסה, ESSAY, הותיר אחריו למעלה מ- 107 מסות, רוחב ונקיות דעת, שאפשר למות ממנה, וכל כך הרבה אהבת אדם, שרק בגלל זה כדאי לחיות כדי לקרוא בה. וספקנות , הו כמה ספקנות טבועה בין דפיו של היהודי הזה, שהיא אם כל חכמה.

להמשיך לקרוא יומן פרובאנס (6)

יומן פרובאנס (2)

החינוך שלנו במדינת ישראל, רחמנא ליצלן, הוא חינוך שמחנך לטימטום ובורות. מעט תלמידים ישראליים מכירים את האמנים שלנו , אנשי התרבות שלנו, ועוד מעט יותר את אלה שנביא בשורות הבאות.
וחבל.

להמשיך לקרוא יומן פרובאנס (2)