יופי, מפליגים

“טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ, כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל” (משלי כ”ב, 9)

לד. , נמל הבית שלי באהבה רבה

ספינתי מפליגה , בוקר בוקר וערב ערב, לנמל אחר. טרם עלייתי על הספינה אני בודק היטב את ההגאים, עובר עם עיני על הסיפון ומתקדם לעבר ראש התורן. מישיר מבט אל הקיטון הזעיר ונזכר כי הנחתי במקרר בקבוק קטן של “למונלו”, שהכינותי בחדר הכביסה בביתנו, צנצנת זיתים שכבשנו, גבינת עזים שהכין חברי ניסים בכר ממבשרת ירושלים, ולחם שחור ורך להפליא. כקליפת אגוז ספינתי ביקום. ואני , כמו אדמירל לרגע מצביע אל האופק, נזכר בדקות הקשות של ימי בראשית, מפעיל את המצלמה שלי, ובהינף יד נפרד מן הנמל שאליו אשוב עם בוקר או עם ערב. הכל תלוי איך נרגיש. מזג האוויר, אתם יודעים, מתחיל בשמיים. קולומבוס אהובי אולי הביט אל השמיים טרם גילוי אמריקה ואמר : שימני כחותם על ליבך ואולי לא. אני לשם בטחון נטלתי עימי את קפטן ניקי (בצילום) ואת בני אהובי, איתמר ( בשבילכם, א.,כי הוא אוהב לשמור על פרטיותו). ילדותי ,עמר ואבייה,מעדיפות את ערוץ “לולי” לתינוקות ושיעורי ג’אז. ההחלטה לרכוש את הספינה ולצאת למסעות אלה היא של רעייתי ד. , מלאך הבית שלנו, וכל שייכתב כאן שלה בבחינת “שלי ושלכם – שלה הוא” (נדרים נ, ע”א).

More…

שמנו לנו למטרה להפליג לערי השמחה . הנה על כך כבר אמר מורי ורבי איטלו קלווינו בספרו האלמותי “מסע אל הערים הסמויות מן העין” :

“תכונתה המיוחדת של העיר הדמיונית זוֹרָה היא, שכל מי שראה אותה פעם, שוב לא יוכל לשכוח אותה. אבל אין היא מטביעה בזיכרון כל רואיה מה שמטביעות ערים אחרות הראויות שיזכרו אותן, דמות של עיר יוצאת דופן. סגולתה של זורה היא בכך שהיא נחרתת בזיכרון על כל פרט ופרט שלה, בסדר הרחובות זה אחר זה ושל הבתים שלאורך הרחובות ושל הדלתות והחלונות אשר בבתים, אף כי אין אלה מציגים לראווה איזה יופי או ייחוד… עיר זו, אשר אינה נמחקת מהזיכרון, הינה כמו שלד או רשת שבין קוריה יכול כל אדם לשבץ את הדברים שהוא רוצה לזכור: שמות של אישים מפורסמים, סגולות, מִסְפָּרִים, סיווגים של צמחים ומתכות, תאריכים של קרבות חשובים, מזלות וכוכבים, חלקים של משפט. בין כל פריט של מידע וכל נקודה שעל המסלול, הוא יכול למצוא קשר של קרבה או ניגוד, אשר ישמש לו מזכרת בכל רגע.”

א’ קאלווינו, הערים הסמויות מהעין, תל-אביב 1984, עמ’ 20.

ואני יודע, כפי שכל אחד ואחד מכם יודע כבר, כי החיים רחוקים מכל דמיון

ועולים על הדמיון. הדרך, רק הדרך מלאת המשמעות, שווה את החיים האלה כי בסוף הדרך אתה מגיע לנמל מבטחים. הנה תראו את יוליסס.הגאון ד”ר יורם ברונובסקי זצק”ל תירגם בעבורנו מיוונית את א י תָ קָ ה` (1911) שיר מאת CONSTANTINOS KAVAFIS מי שיקרא לאט , באחריות, ויפנים , יבין כי יש משהו ביווני הזה שהוא בעיני רבים ממבשרי המודרניזם בעולם השירה.וכמה מילות רקע : איתקה – אי קטן בים היוֹני. מלכהּ הקדום אודיסאוס השתתף במלחמת טרויה. משעורר שם את חמת האלים, הוטל עליו להפליג במשך עשר שנים בדרכו חזרה לממלכתו. איתקה הייתה נגלית לעיניו בדרכו ומשהתקרב אליה בספינתו – הייתה נעלמת. הרפתקאותיו ותלאותיו מתוארות באודיסאה להומרוס.
השיר : כי תצא בדרך אל איתָקָה שְאַל כי תֶאֱרַך דרכך מאוד מלאה בהרפתקאות, מלאה בדַעַת אל תירא את הלַסטריגונים ואת הקיקלופּים [מפלצות מיתולוגיות] אל תירא את פוסידון המשתולל. לעולם לא תמצאם על דרכּךָ כל עוד מחשבותיך נישאות, ורגש מעולה מפעים את נפשך, ואת גופךָ מנהיג. לא תיתקל בלַסטריגונים ובקיקלופּים ולא בפוסידון הזועם, אלא אם כן תַעֲמידֵם לפניךָ נפשךָ. שְאַל כי תֶאֱרַך דרכך מאוד כי בּבְקָרים רבּים של קַיץ תיכָּנס בחֶדווה, בִּפליאה רבה כל כך אל נְמֵלים שלא ראית מעולם. בתחנות מסחר פיניקיות תעֲגון תקנה סחורות משובחות לרוב, פנינים ואלמוגים, ענבר והַבְנֶה ומינים שונים של בשמים טובים. עליךָ לבקר בהרבה ערי מצרים ללמוד, ללמוד מאלה היודעים. וכל הזמן חֲשוב על איתקה כי ייעודך הוא להגיע שָמָה אך אל לך להחיש את מַסַעֲךָ מוטב שיימָשך שנים רבות. שתגיע אל האי שלך זָקֵן עשיר בכל מה שרכשת בדרך. אל תצַפּה שאיתקה תעֲניק לך עושר. איתקה העניקה לך מסע יפה אלמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך, יותר מזה היא לא תוכל לתת. והיה כי תמצאנה ענייה – לא רימְתה אותך איתקה וכאשר תשוב ואתה חכם, רב-ניסיון תוכל אז להבין מה הן איתָקות אלה.
על הסיפון נשמעים קולות של תחילת הפלגה. הקפטן מעט מתוח, כדרכו טרם הפלגה, ואני, כדרכי, זחוח משהו. א. , כדרכו, מעלעל בספר.ואני מביט לעבר הים , האופק הרחוק, ונזכר במי המעיין הקרירים שאולי נגיע אליהם ואולי לא, נזכר בלוויתן הגדול שמעבה הים הוא לו בית, ומתבונן אל השמיים באושר גדול.