הרוח השבוייה (ב)

לזכרו של אבי איסאק מנדל שוורץ – זומפף שנפטר בי"ג ניסן 1997

צ'סלב מילוש, הרוח השבוייה, תרגמה מפולנית : מירי פז הוצאת קשב לשירה 2012

יותר מחצי שנה קראתי את ספרו של זוכה פרס נובל לספרות צ'סלב מילוש. שירתו תמיד מאתגרת ומחייבת אותך להיות בקי ברזיה של התרבות הקלאסית העולמית, שהרי אם לא תהייה כזה, ספק אם תוכל לצלוח אותו.

הוא ערק בשנות החמישים וחי רוב ימיו הבוגרים בארה"ב וכששב לפולין, בנפול השלטון הקומוניסטי, היה לגיבור שכניסתו לאולם הספרותי , כתיאורו של יורם ברונובסקי ז"ל, לווה ברוחות לא נעימות הן מצידו והן מצד מקדמיו. שהרי הוא הכיר אותם לפני ולפנים והוא היה מהיחידים שהרהיב עוז ועזב את "סיר הבשר" הסטליניסטי כשהיה מגדולי משורריה של פולין כבר אז.

להמשיך לקרוא הרוח השבוייה (ב)

דוד ווינפלד, עיברות

המתרגם ד"ר דוד ווינפלד הינו מתרגם בעל שם בתחום של תרגומים בעיקר מפולנית. אם יש הערכה ואהבה לשירה פולנית בת זמננו זה הרבה בזכותו ובזכות ד"ר רפי וויכרט.

ווינפלד, שתרגם את צ'סלב מילוש זביגנייב הרברט אדם זגייבסקי ויסלבה שימבורסקה והסופרת הישראלית ממוצא פולני- אידה פינק, מוערך בפולין (כפי שכותב יפה מאד יורם ברונובסקי המנוח שהשתתף עימו בכנסים תרבותיים בפולין בשנות התשעים) והוא בעל שפה פולנית גבוהה מאד (כפי שמציין יורם ברונובסקי).

בשנת 2008 ראה אור בפולין קובץ חילופי המכתבים שבינו ובין המשורר והאינטלקטואל הנפלא זביגנייב הרברט (שכונה "נסיך המשוררים" של פולין).

על מפעל התרגום שלו הוא זכה בפרס PEN הפולני ( שצ'סלב מילוש די הסתייג מהארגון הזה נוכח עמדתו כלפיו עם עזיבת ארצו לארה"ב וקיבלו בידיים פתוחות ומחבקות עם נפילת מסך הברזל, כפי שכותב שוב ברונובסקי ).

ווינפלד זכה בשנת 2011 בפרס עקביהו (על שמו של איש התרבות המשורר והמסאי יצחק עקביהו).

הוא לא זכה בפרס ישראל או בפרס טשרניחובסקי.

יש עימי רבים מספרי המשוררים שתרגם וכמובן עבודתו האחרונה על שירתו של זביגנייב הרברט.

כמי שמדבר פולנית, וכמי שאוהב את השירה הפולנית וקורא במקור שירים מסויימים (עם מילון כמובן כשצריך ועם אנציקלופדיה לתולדות יוון ורומי , למשל , בשירת הרברט או מילוש, וכן מילון לטיני – אנגלי כדי להבין כמה מהביטויים שמוחדרים לעבודות אלה ) , אני מעריך את האיש מאד אבל לא בכלים מדעיים.

הוא איש משכיל מאד בתחומו ובעל שם עולמי.

על כן, היה ראוי שאוסף של עבודותיו יהיה הרבה יותר רציני מהאנתולוגיה של תרגומיו ( עברות, עורך ד"ר דרור בורשטיין , הליקון, 2012 ) ובהם כמה תרגומים מאנגלית לעברית ותרגום מאידיש ובחירה של שירים מאוסף תרגומיו הרבים לרבות אלה שהופיעו בכמה עיתונים שצויינו.

החשיבות במפעל שכזה איננה בהצגה של לוחות צילום של המתרגם עם "משורריו" אלא בעיקר של התייחסותו הישירה לעבודת התרגום שלו או התייחסות של עורך/ מתרגם ואיש תורת הספרות לעבודתו ב"אחרית דבר" או בהקדמה מלומדת.

החשיבות במפעל שכזה היא בהסברים ברורים יותר לכמה מן המושגים , מונחים, שמופיעים בשירה הפולנית העכשווית שהיא שירה אינטלקטואלית. הגותית, בחלק מהעבודות.

הערה בגוף הספר שההערות הינן של המתרגם אינן פוטרות במהדורה שכזאת.

מדיניות העריכה איננה צריכה להיות: עטיפה חדשה היא ספר חדש .

מדיניות העריכה צריכה להיות : חדירה אל מאחורי הקלעים של עבודת המתרגם ד"ר דוד ווינפלד, הערכתה, מתן ערך מוסף למהדורה שבחרה שירים מסויימים והותירה אחרים מחוץ לכריכה.

זה לא היה.

"הליקון" הוא מפעל תרבותי – אינטלקטואלי ואם הוא חפץ חיים עליו –בסדרה זו- להגדיל את ההשקעה בתחומים שצויינו לעיל.

יש לכך ערך, במיוחד בתקופה שבה ספרי שירה הם מועדף אחרון לפני לחם ופירות לילדים, ואין לפטור את דברי בכך שזוהי אנתולוגיה והמצוי הוא דינה היחיד.